"נפש בריאה בגוף בריא"

מאמר זה מתבסס על חומר עיוני מארכיון המשק ובעיקר על שיחות עם אנשים רבים, ליקט ואסף - ישראל זיסק.
משואות יצחק השקיעו במהלך השנים בספורט ובחינוך גופני. ראויים לציון לשבח, הוקרה והערכה בעיקר שני אנשים שתרמו רבות לספורט במשק:
1. אבא פז ז"ל:
בשנת 1958 הצטרפו אבא פז ז"ל ומשפחתו למשואות יצחק. הם הגיעו מקיבוץ "עין הנצי"ב", שם היה אבא ממקימי היישוב. תחביבו הבולט היה העיסוק בספורט. את דרכו בספורט החל דווקא ככדורגלן חובב. הוא היה מהשחקנים הבולטים של קבוצת הכדורגל של משואות יצחק (בראשית שנות ה – 60). אבא ז"ל דחף ופעל להקמת מגרש הכדורגל, אולם הפינג – פונג ובריכת השחיה.
ילדיו יעקב, ניר וברוך היו שחקני טניס שולחן מצטיינים.
אבא ז"ל היה גם שופט תחרויות יוקרתיות של טניס שולחן. הוא שפט במשחקי "המכביה ה – 9" (בשנת 1969) וגם ב"אולימפיאדת הנכים", שהתקיימה באותה השנה.

2. מתי אורלוב יבדל"א (כיום תושב כפר מימון).
מתי הצטרף למשואות יצחק בשנת 1963 כחבר גרעין נח"ל "נטעים". במשך ארבע שנותיו במשק, הוא הקים את ענף הטניס - שולחן ואת קבוצת הכדורעף "אליצור משואות יצחק". כמו כן היה למציל הראשון של בריכת השחיה. הוא היה גם מורה לספורט בבית הספר שפיר.

יש לציין כי בתקופת ההתיישבות בגוש עציון, השתתפו חברי משואות בצעדה שאורגנה ע"י "אליצור".

טניס שולחן
"ניר פז ממשואות יצחק במקום הרביעי באליפות ישראל בטניס שולחן"
(הצופה, כד' סיוון תשל"ב, 5.6.72).
בשנת 1964 הקים מתי אורלוב את ענף טניס השולחן והיה למאמן הראשון של הקבוצה. אבא פז ז"ל ניהל את הקבוצה במשך שנים רבות.
הקבוצה התאמנה ושיחקה בצריף שהיה ממוקם ליד הצרכניה.
לאחר עזיבתו של מתי את המשק, אורי חרל"פ (כיום תושב ראשון לציון) אימן את הקבוצה במשך שנים רבות משנת 1967 עד 1978. הקבוצה הגיעה לצמרת הליגה הלאומית. בשנת 1972 דורגה במקום הרביעי בליגה.
ילדי משפחת פז: יעקב, ברוך ובמיוחד ניר היו מטובי השחקנים בליגה הלאומית. ניר החל לשחק בגיל 6. מתי אורלוב סיפר לי שניר בהיותו ילד קטן שיחק טניס שולחן תוך שהוא עומד על ארגז עץ של תפוזים.
רשימת השגיו של ניר:
1. בן 14 היה אלוף ישראל לנוער (עד גיל 16).
2. שיחק 7 שנים בנבחרת ישראל בוגרים.
3. מקום רביעי באליפות ישראל בוגרים (בשנת 1972).
4. פרש ממשחק בגיל 32.
שחקנים נוספים ששיחקו בקבוצה במשך השנים: ישראל נדיבי, דודי ליפטשר, אלחנן ברודי, חגי הרטוב, חנן אריאל, מרדכי דבורקין, יוסק'ה וייס,עמיחי ויונתן אביעד, מיקי לזר, איתמר ברטפלד ורבים אחרים.
בשנת 1978, בעקבות פעולתו הנמרצת של אבא ז"ל, הוקם אולם הפינג – פונג והקבוצה עברה לשחק באולם החדש שניבנה.
כשילדי משפחת פז הפסיקו בהדרגה להתאמן ולשחק, ועם גיוסו של ברוך לצה"ל, חדלה הקבוצה להתקיים בשנת 1980.
ביום השנה הראשון לפטירתו של אבא ז"ל (בשנת 1997) נערך במשק בחסות מרכז "אליצור" טורניר טניס שולחן לזכרו.

טניס שולחן לנשים:

עפרה ליפטשר (רוט) תבדל"א - בנעוריה היתה שחקנית טניס שולחן מצטיינת. הגיעה להישגים במסגרת תחרויות של "אליצור".

כדורעף
"ציבור החברים מוזמן לחזות, לבוא ולעודד את קבוצתנו. בברכה, ועדת ספורט".
(מודעה שהיתה מתפרסמת בלוח המודעות לקראת משחק של אליצור משואות יצחק).

מתי אורלוב הקים בשנת 1963 את קבוצת הכדורעף "אליצור משואות יצחק". והיה גם למאמן הראשון שלה.
גדעון יקיר, שלמה וייס, ישראל נדיבי, דודי ליפטשר ואחרים, שיחקו בראשית דרכה של הקבוצה. הקבוצה שיחקה כדורעף על מגרש הכדורסל, שהיה ממוקם ליד בית משפחת שפייר. המגרש היה מרוצף בלטות.
בשנים 6-1965 קמה קבוצה משותפת למשואות יצחק ועין צורים. בין השחקנים ששיחקו מעין צורים באותה תקופה היה ישראל שריד (שדל'ה). את הקבוצה המאוחדת אימן ד"ר יצחק (ז'אן) הובר, מי שהיה מאמן הפועל נגבה, כאשר קבוצה זו זכתה באליפות המדינה בשנת 1962. לימים היה ד"ר הובר מאמן נבחרת ישראל בכדורעף.
האיחוד עם עין צורים לא החזיק מעמד, ובשנת 1967, אליצור משואות יצחק חזרה להיות קבוצה עצמאית.
במהלך השנים שיחקה הקבוצה, בתחילה בליגה ב' וכעבור מספר שנים בודדות היא העפילה לליגה א'. בליגה זו שיחקה הקבוצה במרבית שנות פעילותה.
בראשית שנות השבעים, במשך 5 שנים אימן את הקבוצה שוני הרמן מקיבוץ נגבה. בתקופה זו החלה הקבוצה לשחק במגרש שהוקם ליד הבריכה.
בשנת 1980 הגיע למשק חיים מייטליס. חיים היה מאמן הקבוצה במשך 4 שנים (תש"מ – תשמ"ד), וגם היה במקביל פעיל מרכזי במרכז "אליצור". שם ריכז את ענפי הכדורעף והאתלטיקה הקלה. חיים נתן תנופה לענף הכדורעף במשק. בזכותו הוקמו כאן מספר קבוצות כדורעף שהיו פעילים בהן ילדים, נוער, נערות, חברים וחברות.
להישג הגדול ביותר הגיעה הקבוצה בשנת תשמ"א (1981), כאשר זכתה באליפות ליגה א' דרום ועלתה ל"ליגה הארצית" (הליגה השניה בטיבה).
להלן רשימת סגל השחקנים ששיחקו בתקופת העליה מליגה א':
שמעון דבורקין, דודי ליפטשר, גדעון יקיר, שלמה וייס, אורי גרייסמן, חנן אריאל, אריה שאול, רפי בן טל, חגי הרטוב, עמוס קיל.
מנהל הקבוצה: אבינועם ליפטשר. מאמן: חיים מייטליס.
בשנת תשמ"ב (1982) "אליצור" משואות יצחק משחקת בליגה הארצית, אך היא לא מציחה להחזיק מעמד בליגה זו וכעבור שנה בודדת, לאחר שסיימה בתחתית הליגה, הקבוצה יורדת לליגה א'. בשנות השמונים הקבוצה עוברת להתאמן ולשחק באולם הספורט שבקיבוץ נגבה.
בשנים 85 – 83 הקבוצה משחקת בליגה א'. בתום עונת 1985 הקבוצה יורדת לליגה ב' עד סוף עונת 1986 ובסיום העונה (נובמבר 1986) הקבוצה מתפרקת, וראשי הקבוצה מודיעים לאיגוד הכדורעף על הפסקת פעילות.
בין הסיבות להתפרקות הקבוצה: מחסור במגרש ביתי שגרם לקבוצה להתאמן ולשחק בנגבה. נאמר לי, שקרה לא פעם ששחקני הקבוצה הגיעו להתאמן והאולם היה תפוס על ידי אנשי הקיבוץ ששיחקו באותו הזמן.
שמות מאמני הקבוצה מאז הקמתה בשנת 1963 ועד לפירוקה בשנת 1986:
מתי אורלוב, ד"ר יצחק הובר, מנדלה שידלובסקי, שוני הרמן, יורם פורת, ישראל גרנות,
חיים מייטליס, אורי גרייסמן.
אורי גרייסמן ממשיך להתעסק בכדורעף. הוא בעל תעודת שופט משחקים מוסמך ושופט במשחקי ליגה באזורינו.
קבוצות נוספות בכדורעף
בראשית שנות השמונים היו קיימות, לצד הקבוצה הבוגרת קבוצות כדורעף נוספות.
כאשר הקבוצה הבוגרת שיחקה בשנת 1982 בליגה הארצית, הייתה קיימת קבוצת משנה ששיחקה בליגה ב'.
בשנת 1981 שיחקה קבוצת נשים בליגה א'. שחקניות הקבוצה: אילנה וילק, תמר אמיר,
ציונה מלכיאל (לייקוב), נעמי גלבוע ואחרות.
כמו כן, התקיימו קבוצות נוער – נערים וילדים ששיחקו במסגרת ליגות.
הילדים נדרשו להתאמן פעמיים בשבוע בצורה מסודרת, ובזמנם החופשי להתאמן בניתורים. הובהר לילדים כי הלימודים עדיפים על אימוני הכדורעף וכי ירידה ברמת הלימודים תגרור השעיית הילד מהקבוצה.
בסוף שנת תשמ"ז (1987) קבוצת הילדים הפסיקה את פעילותה והתפרקה. ובכך הגיע לסיומו פרק של 24 שנים של ענף הכדורעף במשואות יצחק.
ומה לגבי העתיד?

כדורגל
ענף הספורט התחרותי הראשון במשואות יצחק היה הכדורגל.
בשנת 1960 הגיעו מקיבוץ סעד שמואל קרן ומשפחתו למשואות יצחק. שמואל יליד ארגנטינה, אהב מאד לשחק כדורגל. את דרכו ככדורגלן חובבן התחיל עוד בארגנטינה.
יחד עם אבא פז ז"ל, הם הקימו קבוצת כדורגל.
בראשית שנות ה – 60 אבא ז"ל היה מרכז המשק ופעל להקמת מגרש כדורגל. עד אז, היה קיים מגרש כדורסל באזור המבנים "האמריקאים" (לא הרחק ממכלול). המגרש החדש הוקם בשנת 1962, באזור של מטע האבוקדו כיום (לא רחוק משער הכניסה למשק). היה זה מגרש חול ללא דשא. קורות השערים נבנו במסגריה של המשק.
שמואל קרן היה השחקן המרכזי בקבוצה. כמו כן, הוא היה מארגן ויוזם המשחקים נגד קבוצות של יישובי האזור או נגד גרעיני הנח"ל שהיו באותה תקופה במשק.
לדברי שמואל קרן: "קבוצת הכדורגל של משואות יצחק היתה הקבוצה הטובה ביותר באזור".
הקבוצה שיחקה בין השנים 1961 – 1966.
רשימת סגל שחקני הכדורגל של משואות יצחק:
בשער עמד איצ'ה שדמי ז"ל. יש אומרים שאת פעילותו כשוער החל עוד בהונגריה. אבא פז ז"ל,
צבי דיין ז"ל, בנו ליפטשר ז"ל, יהודה שפייר ז"ל.
ויבדל"א: שמואל קרן, מתי אורלוב,גדעון יקיר, עזרא אהרוני, אלי בנצקי, יונה מבורך, יהודה שיין,
ידידה הוניג, ישראל נדיבי, שלום שומן, יששכר בן צור, זליג, יעקב (חורכה) מוסנזון מקיבוץ סעד, חברו של שמואל קרן, שהיה שחקן תיגבור למשחקים חשובים.
מגרש הכדורגל הנוכחי (ליד המועדונים) הוקם בסוף שנות התשעים ע"י רפי בן טל וילדי חברת "עוז".

אתלטיקה קלה
הפעילות התחרותית באתלטיקה קלה נעשתה ע"י נערים ונערות בתקופת היותם תלמידי תיכון.
יהודה אורן: בשנים 1966 ועד לגיוסו לצבא בשנת 1969, היה יהודה רץ למרחקים בינוניים ואורכים. מ- 800 מטר ועד 5000 מטר.
יהודה היה מתאמן בגבעת וושינגטון והתמודד בתחרויות אזוריות וגם של "אליצור".
שחקני אתלטיקה קלה נוספים שהיו למשואות:
ישראל נדיבי ואילנה הוניג. ישראל היה גם שחקן טניס שולחן, כדורעף וכדורגל.
הדיפת כדור ברזל: שלושת האחים לבית וייס: יצחק, שלמה ויוסק'ה.
קפיצה לגובה: יעקב דווידוביץ.
נגה פורת היתה רצה למרחקים ארוכים. כמו כן היא היתה קופצת לגובה ולרוחק. נוגה הגיעה להישגים גם בתחום הג'ודו.
חיים לייקוב, היה אצן עד גיל 17 בדרום אפריקה. חיים היה רץ מרתון וגם השתתף בריצות קצרות .

ג'ודו.
ברצוני להביא בפניכם את סיפורו המעניין והמרתק של ד"ר מיכאל תורג'מן, כפי שכתב אלי בתאריך כ"ו טבת תשס"ז (16.1.07).
"התאמנתי מגיל 9 עד גיל 30. בגיל 15 הייתי בעל "חגורה שחורה", בין הצעירים ביותר בצרפת בדרגה זו. התחלתי לאמן בגיל 16, בגיל 23 קיבלתי "דאן 2" ובייתי מאמן מוסמך בספורט ובג'ודו.
אימנתי ב – 3 מועדונים במקביל ללימודי הרפואה שלי. קיבלתי תואר ללמד ילדים נכים ואימנתי ילדים בעלי פיגור מוטורי.
בגיל 28 מוניתי לרופא ספורט ג'ודו של נבחרת דרום צרפת.
בגיל 29 קיבלתי "דאן 3". והתמחות ברפואת ספורט.
תארים: אלוף אקיטאין בגיל 13.
אלוף דרום מערב צרפת במשקל עד 65 ק"ג בבגיל 18.
לפי 3 שנים ד"ר תורג'מן העביר חוג ג'ודו לילדי המשק.

שחיה:
בריכת השחיה הוקמה בסיון תשכ"ו (1966).
אבא פז ז"ל יזם את הקמתה, מתי אורלוב היה המציל הראשון בבריכה. יהודה שפייר ז"ל לימד את ילדי המשק שחייה. כמו כן יהודה היה בין הפעילים יחד עם אבא פז ז"ל להקמת הבריכה.
בשנים הראשונות היו שערים מוצבים בבריכה למטרת משחקי כדור מים.
הישגים:
בשנת תשנ"ג (1993) – בתחרויות השחיה באליפות "אליצור" השתתפו 11 שחיינים ילדים. כולם זכו במדליות. סה"כ: 25 מדליות אישיות ו – 8 מדליות קבוצתיות במשחה השליחים.
להלן רשימת השחיינים שזכו במדליות: יהודית פיטרסון, טלי לייבוביץ, ורד רייך, יעל קראוס, עינת וייס, מוריה גרינבלט, אושרי גרייסמן, רועי עובדיה, אריאלה פיטרסון, שלי בן טל וזהר לאופר.
מנהל הקבוצה היה: אורי גרייסמן.

טניס:
מגרש הטניס הוקם בשנת 1980.
בשנים הראשונות התקיימו חוגים ללימוד משחק הטניס.
אורי גרייסמן, שמעון דבורקין וניר פז היו משחקים ביניהם רבות.
כיום המגרש נטוש וללא שימוש.

כדורסל
מגרש הכדורסל הנוכחי הוקם בשנת 1972.
לפני כן היה מגרש כדורסל ישן אשר היה ממוקם באזור האשכוביות של ימינו, ליד בית משפחת שפייר.
קבוצל הכדורסל של אליצור משואות יצחק הוקמה בשנת תשנ"ט (1999). הסגל הראשון של הקבוצה מאותה שנה כלל את השחקנים הבאים: חנן אריאל, איתמר ברטפלד, מיקי לזר, חגי הרטוב, אודי בוצין, הראל יקיר, עמית פורת, מינו יוגב, נפתלי שיין, עופר דורון, בני קרן, איתמר לזר ושמוליק רגב.
בשנת 2000 הקבוצה התאחדה לעונה אחת בלבד עם קבוצת עין צורים.
מאז הקמתה, הקבוצה משחקת בליגת הכדורסל של המועצה האזורית באר טוביה.
להלן סגל השחקנים של הקבוצה הנוכחית: חנן אריאל, נפתלי שיין, עמית פורת, עודד ברודי, זיו ברודי, אלקסיס, שגיא בן טל.
כדורסל נשים: טלי לייבוביץ, משחקת בקבוצת באר טוביה.
הישגים:
• מקום רביעי, בשנת 1999, בליגת המועצה האזורית של באר טוביה.
• מקום ראשון, בשנת 2006 בטורניר הכדורסל של המועצה האזורית שפיר.
כמו כן, במשואות קיימות שתי קבוצות כדורסל נוספות של נוער וילדים:
קבוצת כדורסל של כיתות ז' – ט'.
קבוצת כדורסל של כיתות ג'- ו'.
את קבוצות הנוער והילדים מאמן אלדד ברק משפיר.

קראטה
* שיראל שוורץ (לייבוביץ): בעלת "חגורה שחורה" בקראטה, כולל תעודת מדריכה. שיראל מעבירה לבנות המכינה "צהלי" חוג להגנה עצמית.
תחום נוסף ששיראל מתעסקת בו הוא השחיה. היא בעלת תעודת הסמכה ב"שחיה טיפולית" וגם מצילה בבריכת השחיה של המשק.
* מאור בר: בעל "חגורה שחורה" ב"קנפוג'יטסו", שפירושו: קראטה משולב עם ג'ודו. מאור זכה באליפות הארץ לנוער בתחום זה בהיותו בן 16.
* עמית פורת: בעל "חגורה שחורה" בקראטה. כמו כן עמית שיחק שנים רבות כדורעף וכדורסל.
* ידידיה גוטליב: מדריך "קרב מגע".

הקמת אולם ספורט
במשך השנים נעשו מספר ניסיונות רציניים להקמת אולם ספורט במשואות יצחק. הראשון שיזם ודחף להקמת האולם היה אבא פז ז"ל.
בראשית שנות ה 80 התחדשו הנסיונות. גיבשו תוכנית רצינית להקמת אולם עד 700 מושבים. קבוצת חברים ובראשם חיים מייטליס, גדעון יקיר וחברים נוספים נפגשו עם נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג ז"ל וביקשו ממנו לעזור בהוצאת התוכנית אל הפועל. אך בסופו של דבר, כל הנסיונות ירדו לטמיון והאולם לא הוקם.
אני פונה למוסדות המשק, ומבקש מהם לפעול להקמת אולם ספורט. באולם זה יוכלו לשחק בתנאים טובים ובכל מזג אויר, משחקי כדורסל, קט רגל, כדורעף וכדור יד. כמו כן יהיה שם גם חדר כושר. האולם יביא להתעוררות הספורט התחרותי במשואות יצחק. אחרי שנים רבות של נסיונות, הגיע הזמן להקים את אולם הספורט. תוכנית המתאר להקמת האולם (מלפני 20 שנה) נמצאת בארכיון המשק.
מקורות לכתבה:
ברצוני להודות לאנשים רבים: שושנה בן דב (ארכיון), מתי אורלוב, חיים מייטליס, גדעון יקיר, ניר וברוך פז, אורי חרל"פ, שמואל קרן, שלמה וייס, יהודה אורן, שוני הרמן מקיבוץ יבנה, זאב ברוורמן (לשעבר מזכ"ל "אליצור"), חנן אריאל, ד"ר יצחק הובר, ד"ר מיכאל תורג'מן.